מטרתו של פרק זה להציג את הרעיון והיזם, את החזון לעתיד ואת מפת המסמך.
1.1. הרעיון
בעולם יש ספריות ויש גם ספריות דגיטליות, אולם מאגר ידע ענק, שמתחדש מדי יום, יורד לטמיון ומושלך לפח. מדובר במאות מיליוני חיבורים אקדמיים שנכתבים בעולם מדי שנה, באוניברסיטאות ובמכללות. מדי יום עמלים מיליונים רבים של סטודנטים על עבודות סמינריוניות, עבודות רפרט ואחרות, במסגרת תואר ראשון והתארים המתקדמים. בחיבורים אלה נעשה שימוש במחקרים חדשניים, מועלים בהם רעיונות והם חלק משרשרת המחקר. החיבורים הם בכל שפה ובכל תחום במדעי החברה והרוח, מדעי החיים ומדעים מדוייקים, רפואה, אמנויות, תזונה ועוד. במקרה הטוב רק המרצה או עוזר ההוראה הוא היחיד שקורא את העבודות האלו – וגם זה לא בכל המקרים. לאחר שחיבורים אלה נבדקים, רק בודדים, ממש מתי מעט, בעיקר של דוקטורט ומעטים של MA נשמרים ומוצעים בדרכים שונות לציבור. החלק הארי (מעל 99%) נזרק, או פשוט נשכח ונמחק מכונני המחשבים. זה משאב עצום שאינו מנוצל. זה משאב עצום של ידע ו"ידע הוא כוח", כאמירתו של הפילוסוף פרנסיס בייקון (Sobirjonovich, 2023, p. 500).
הרעיון הוא להקים מאגר רב-תחומי ורב-לשוני, שהיצע התכנים בו יהיה חיבורים אקדמיים מכל הסוגים. מאגר מסוג זה עתיד לשמש גם פלטפורמה לעבודה משותפת בתחומים שונים, לשיתוף פעולה בין חוקרים ממדינות שונות, שיתבסס על המשאב האמור, כשלצדו גם כלי עזר אקדמיים, דוגמת מילון מונחים אקדמיים ופלטפורמות לעיבוד סטטיסטי. המאגר יוכל להציג מודלים מחקריים, תתי-תחומים בנושאים שונים ולכוון למאגרים ביבליוגרפיים רלוונטיים. מאגר אינטרנטי כזה, שפתוח לכל ללא עלות, עשוי לשרת מספר אינטרסים מרכזיים. ראשית – המאגר אמור להיות מקור מרכזי, מקביל למאמרים אקדמיים, לידע אקדמי מצטבר ועדכני. שנית – המאגר ישרת לא רק סטודנטים אלא גם מרצים, מסיימי אוניברסיטאות, אינטלקטואלים, אוטודידקטים, תחקירנים, תלמידי תיכון ועוד ועוד. מאגר כזה שהטווח שלו יכול להיות מרפרט (כולל מבחני בית) ועד פוסט-דוקטורט, עשוי לספק מידע עצום שאינו כלול במאמרים מכתבי העת המוכרים.
רעיון זה היה בין עשרת הזוכים (מקום תשיעי מתוך 700) בתחרות רעיונות פורצי דרך של עיתון הארץ ועמותת רדיקל – מעבדה לרעיונות (נספח מס' 1).
1.2. עמדת האקדמיה
באשר להעתקות – מרצים שנחשפו לרעיון תומכים בו תמיכה מלאה, כיוון שהיותו של המאגר חינמי, מאפשר לא רק לסטודנטים אלא גם למרצים לבדוק אם לא נעשה במאגר, כמו בכל מקור מידע אחר, שימוש לרעה. יתר על כן, קיומו של מאגר כזה, שעשוי להעשיר ידיעות של סטודנטים, אך בו בזמן למנוע העתקות, יחליש מאד אתרים שמוכרים לסטודנטים עבודות מיד שנייה, כשהקונה אינו קורא אפילו את הנכתב. בישראל ובארצות הברית מוכרים האתרים יובנק, סמרטר ואחרים. אתרים אלה הם בד אדום שמונף מול עיני האקדמיה והמרצים, שלעתים נותרים חסרי אונים. המאגר המוצע עשוי להוות פתרון לבעיה זו. דוגמאות לחוות דעת של אנשי אקדמיה ניתן לראות בנספחים 2-5.
ד״ר עפרי אילני, חבר ועדת העורכים של התחרות כתב על הרעיון: "נהניתי לקרוא את הרעיון שהצעת, וחשבתי שהוא אחד הרעיונות הפשוטים והמעניינים שקיבלנו. מדובר כאן על משאב עצום שמושקעים בו מאמצים עצומים של מיליונים, והוא מתבזבז וכמעט אינו מנוצל".
1.3. תקציר הכדאיות הכלכלית
יש אפיקי רווח שונים לאתר, אולם מבחינת הפרסומות ואפשרות שיווקם של מוצרים ושירותים, הרי שלפי הסטטיסטיקה, הציבור המשכיל, ובעיקר האקדמי, מהווה בכל מקום בעולם כוח קנייה רציני וחזק משמעותית לעומת הציבור שאינו אקדמי (Ayaviri-Nina, Quispe-Fernández, Vanegas, Ortega-Mejía & Cordero-Ahiman, 2022 ; Haakenstad et al., 2022 ; de Castro, 2022 ; Marini, 2022 ; Lorenzo-Quiles, Galdón-López & Lendínez-Turón, 2023 ; Sahli, Alidousti & Naghshineh, 2023 ; Szekely, 2023)
